קיצור הווצרות העקודים
מאת אוהד עשור

כמו שביארנו במאמר הקודם, מכיוון שאורות הפנימיים והמקיפים דפה דא"ק יצאו בחיבור גמור, לכן הם הכו ובטשו זה בזה ויצא הכלי הראשון בעולמות הרוחניים, הקרוי עולם העקודים, והוא העולם היחיד בו יש כלי אחד לעשרת האורות שיצאו מאורות הפה (מחוברים או"פ ואו"מ). בשאר המקרים ישנו כלי לכל אור.
וכתב הרב בע"ח:

"ופירוש הענין: כי הנה כתיב "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים" (במעשה של יעקב ולבן בפרשת ויצא) וגם כתיב "כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך" ובפסוק זה רמוז כל בחי' אלו שאנו מדברים בכאן כי לבן הוא סוד לובן העליון אשר הוא קודם כל האצילות הזה והוא העושה כל אלו הבחי' שהם עקודים נקודים ברודים לצורך האצילות שיאציל אחריהם אשר הוא נקרא בשם יעקב, והתחיל בעקודים כי הם האור היוצאים מפה דא"ק אשר בהם התחיל גילוי הויות הכלים להיות י' אורות פנימים ומקיפים מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי א' אשר לסבה זו נקרא עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר"ל ויקשור וכמ"ש בע"ה. אבל האורות עליונים של אזנים וחוטם לא נתבארו בפסוק כיון שעדיין לא נתגלו בהם הויות הכלי ואח"כ נבאר בע"ה נקודים וברודים. והנה בהתחברות האורות פנימים עם האורות מקיפים מחוברים תוך הפה לכן בצאתם יחד חוץ לפה קשורים יחד הם מכים זה בזה ומבטשים זה בזה ומהכאת שלהם אתייליד הויות בחי' כלים לכן נקרא המקום הזה פה כי פה גימטריא ס"ג וכ"ב אתוון. והנה בחי' אותיות הם הכלים כנודע לכן נרמז בפה שם ס"ג ועוד כ"ב אותיות לרמוז על מ"ש שנתחדש במקום הזה ענין גילוי הויות הכלים שנתגלה בכאן ע"י הכ"ב אותיות:"

ומבואר בקטע הנ"ל טעם קריאתם "עקודים" משום הטעם הנזכר כי כל עשרת האורות נכנסים בתוך כלי אחד, אם כי כל אחד נכנס במקום אחר באותו הכלי, כאילו היו בו כמעין שנתות המכוונות כל אור אל מקומו בכלי. וכל היו מסודרים האורות מן הפה עד הטבור בקו ישר.
והנה כלי עולם העקודים לא נוצר בפעם אחת, אלא בהתחלה יצאו כל הי' אורות מפה דא"ק כאשר המלכות יוצאת תחילה, ואחריה היסוד וכו' עד הכתר, ואז חזרו כולם להיכנס שוב אל תך הפה. ובכניסתם זו השניה התעבה מקום מושבם בין הפה והטבור, ונוצר הכלי. ואז יצאו שוב האורות להיכנס בכלי, רק שהפעם הכתר נשאר בתוך הפה והחכמה נכנסה בכלי הכתר, וכן הלאה עד שהמלכות נכנסה בכלי היסוד, ונשאר כלי המלכות ריק בסוד "דלית לה מגרמה כלום" (שאין לה מעצמה כלום, ביטוי זוהרי המתאר את המלכות).

ודע יש דרוש שלם וחשוב בעניין אורות העקודים הקרוי "מטי ולא מטי", והוא כולל בתוכו הרבה עקרונות מעניין ההנהגה. אך אין דרוש זה במסגרת דיוננו הנוכחית. לעיון נוסף נא פנו לספר עץ חיים שער ז'.
עוד תכונה נוספת יש לעקודים, והיא שבה זו"ן (ז"א ונוק', שבע הספירות התחתונות) גדולים בבחינה מסויימת מאו"א (אבא ואמא, הם חכמה ובינה) כי נוק' מקבלת נרנח"י וז"א מקבל נרנ"ח אך אמא מקבלת רק נר"ן ואבא רק נפש ורוח. לכן בחינת החיה שהיא הבחינה המרכזית של המוחין, והיא הבחינה הרוחנית המרכזית המחיה את האדם (בסוד "ימותו ולא בחכמה"), נמצאת רק בזו"ן ולא באו"א וזה הפרש גדול. אך גם לדיון זה לא נכנס כאן.