היכרות עם עשר הספירות
מאת ירון בר-לב
האדם הוא השתקפות האל, היקום והנשמה, התכנית האלקית היא עשר הספירות, שנאמר בפרקי אבות בעשרה מאמרות נברא העולם.
הבנת האדם כהשתקפות האל מחייבת ידע של מה שקרוי עץ הספירות, הספירות הם כמעין מערכי אנרגיות.
הספירות הם מיסודות הקבלה החשובים ביותר, במיוחד כאשר המקובל מעוניין לעסוק בפעולות האל וגם בענייננו להבנת גוף האדם בצלם ודמות עשר הספירות.
הספירות מחולקות לשני מחלקות מרכזיות שהם המערכה העליונה והמערכה התחתונה, המערכה העליונה נפרטת לשלוש עליונות – כתר, חכמה, ובינה.
המערכה התחתונה נפרטת לשבע תחתונות, כאשר שש הראשונות מתפקדות כמימד אחד – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, ומלכות.
לפעמים הכתר אינו בנמצא ובעשר נכללת ספירת הדעת.
הספירות מחולקות לשלושה קוים ממעלה למטה, ימין שמאל ואמצע, חסד דין ורחמים.
קו ימין הוא קו החסד.
קו החסד כולל את הספירות : חכמה, חסד ונצח.
קו שמאל הוא קו הדין, הוא גם מציין את צד צפון ולעומתו קו הימין מציין את צד הדרום.
צד השמאל כולל את הספירות : בינה, גבורה והוד, ראשי תיבות ספירות השמאל בג"ה והימין חח"ן.
הקו האמצעי הוא קו הרחמים, ראשי התיבות של שלושת הקווים הוא חד"ר.
הקו האמצעי כולל את הספירות : כתר (או דעת בזמן שלא מחשיבים את הכתר), תפארת, יסוד ומלכות.
שיובן העצמה בספירות אציין שכל עניני ההנהגה בעולם ובאדם וכל הסדר החוקי, שסידר הרצון העליון לברוא בו הנבראים ולהנהיגם בו – זה כל עניין הספירות בכל תנאיהם.
כתר.
הרצון הפשוט של האל, האלוהות הלא ידועה, כולה רחמים למרות שהיא כלולה מעשר, הכוח הראשון, האין סוף ואין בו תפישה כלל והוא הנעלם והמוסתר מהדמיון.
בכדי להבין את משמעות הספירה באדם, אצטט מהספר העצום - ליקוטי מוהר"ן : " המסדר והמיישב את השכל, שהיא בחינת כתר...שהוא פרוס בין הנאצלים לבין המאציל".
מכאן מובן שהמודעות העצמית של האדם היא בחינת הכתר שלו (המסדר והמיישב את השכל), רוצה לומר שכמה שהמודעות העצמית גבוהה יותר כך האדם יותר מיושב ומחשבותיו יותר ממוקדות ומסודרות במוחו.
למודעות עצמית מגיע האדם דרך התבוננות פנימית, ההתבוננות פנימה משמעה ניקיון השכל מהבלי העולם הדמיוניים והתדבקות בשורשנו - הקב"ה.
כמה שהאדם ישיג יותר ( והרי האדם הוא חלק אלוה ממעל ), המשמעות היא שהוא מחזק יותר את בחינת הכתר שלו. ישנם שיטות רבות, ידועות ונפוצות לשיפור המודעות העצמית.
האני העליון הוא למעשה – הנשמה, החלק האלוהי שבכל נברא, מקור הרצון האנושי.
במבנה הפיסי- הגולגולת המקיפה את המוח, היא בבחינת הכתר.
חכמה.
מחשבת האל, ראשית החכמה מפני שממנה מתחיל ה' להתגלות, מאור החכמה נוצרו ל"ב הנתיבות (הדרכים הנעלמות מן העין), היא היש מאין שנאמר "והחכמה מאין תמצא", מדרגת חיה בנשמת האדם. שם הקב"ה בספירה זו הוא – יה. אם כן, זוהי המחשבה של האדם, ההיגיון, הגילויים שלו, ההמצאות שיש לו, החיות שלו, האצילות שלו, העדינות שלו, הטוהר שבו.
בפרצופים עליהם מורחב בהמשך זהו פרצוף אבא, כלומר שספירה זו מייצגת את הזכר, הפועל יותר מהשכל ופחות מהרגש, ההוגה רעיונות יותר מפעולות הלכה למעשה.
מכאן מובן מדוע התורה מחייבת דווקא את הגבר בעשיית התרי"ג מצוות, בכדי לחבר אותו אל הצד החלש אצלו - הצד המעשי.
כותב הרמח"ל : "חכמה היא המחשבה בקווים כלליים איך להוציא לפועל את הרצון.".
אם כן, החכמה היא הרעיון הכללי כיצד לממש את הרצון (כתר).
בשלב החכמה, הרעיון עדיין במחשבה כללית (חומר גלם), חסרת פרטים.
במבנה הפיסי, החכמה היא האונה הימנית שבמוח.
כל האמור עד כאן מתייחס לספירות העיגולים, כלומר שכל ספירה משתלשלת מהספירה שמעליה וכך אנו מקבלים את התהוות הדברים הטבעיים.
במבט אחר מתחלקות הספירות לספירות היושר, המלמדות על ההנהגה העליונה לפי חלוקה לחד"ר – חסד, דין, ורחמים.
חכמה היא מקור החסד וכך באדם.
בינה.
ראשית הבריאה.
שם הקב"ה בספירה זו הוא – יהוה בניקוד אלהים, שנאמר "ויברא אלהים".
נקראת תשובה מכיוון שכל הנשמות יוצאות וחוזרות אליה.
ספר יצירה פרק א' : " הבן בחכמה וחכם בבינה ".
זהו הניתוח של הרעיון, בינה – התבוננות.
הרעיון חייב להתקבל על ידי הבינה, התוחמת גבולות ופורטת לפרטים את הרעיון הכללי.
בפרצופים זהו פרצוף אמא, כמו שהאב נותן מזרעו והאם היא הקולטת, כך החכמה היא הרעיון הכללי והבינה מפרה אותו.
כפי המוסבר לעיל, החכמה והבינה משלימות האחת את חברתה.
אם כן, זוהי ספירה של יותר מעשיות, היודעת לשלב בין המוח לרגש, המקבלת על מנת לתת, המקום המחבר בין המיסטי לארצי, בין התיאוריה להוצאה לפועל.
במבנה הפיסי – אונה שמאלית. בספירות היושר , שורש הדינים.
שלושת הספירות הללו מייצגות את מחשבת האדם, הגיונו, רמת האינטליגנציה, חכמתו ותבונתו – שכלו.
דעת (אך ורק כשהכתר אינו בחשבון)
ספירה זו נלקחת בחשבון בשיטות מסוימות החוקרות את האנטומיה של הבריאה, התנהגות העולמות העליונים, שיתופיות הספירות, ההנהגה ועוד.
ניתן למצוא אותה כמשלימה בין החכמה והבינה, היוצרת שלישיית ספירות הקרויות חב"ד (חכמה, בינה, ודעת)
שלושת ספירות אלו קובעות את איכות ההנהגה שיורד לעולם, וכך באדם בחכמתו בינתו ודעתו – נימדד.
חסד.
חסדי הקב"ה "אמרתי עולם חסד יבנה".
שם הקב"ה בספירה זו – אל, הכולל את כל סוגי החסדים.
זוהי מידת אברהם אבינו, החתום על ספירה זו, כפי שאמר הנביא : " תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם " (מיכה ז).
מבחינת מידות המוסר באדם יהיה זה האדם הנדיב, האוהב את זולתו, חביב על הבריות, שופע חן, מארח נפלא, חכם.
ספירה זו עוזרת למזל של האדם.
בעולם – דרום.
בשבוע – ראשון.
באדם – עין ימין.
הכוכב השולט – לבנה.
ישנם בחכמת הקבלה שבעה מתכות, צבע המתכת המתקשר אל ספירת החסד – כסף.
החסרון שיכול להמצא באדם מבחינת אמות המוסר בהקשר לספירה זו הוא בכך שיהיה יותר מדי עם מידת החסד ולא ידע לשתף עימה את מידת הגבורה ולמצוא את האיזון.
בחד"ר (חסד דין ורחמים) – ימין = חסד.
גבורה (דין, פחד)
הגבלות וזעם הקב"ה, פועלת בדין, ההתחלה של מידת הדין.
שם הקב"ה בספירה זו – אלהים, השם הידוע ביותר מכיוון שהעולם פועל בדין אמת.
מייצגה – יצחק אבינו, שפעל בדין והיה מוכן להקריב עצמו למען ה'.
ספירה זו מגבילה את החסדים, עומדת לשמאלה ולכן בספירות היושר היא בקו הדין, למנוע את החסד המוחלט שבלעדי הרע לא יכיר האדם את הטוב.
מייצגת את צד הצפון, את העושר, יום שני, אוזן ימין, וצבע הזהב במתכות, וכל צבעי האדום.
כוכב – מאדים.
ממנה מתעוררת האהבה מהתלהבות היצר.
ממנה עיקר המזונות וההשפעות החומריות כגון הגשם והכסף.
אליה זועק האדם, בוכה וחש את הכאב.
באדם, האיש המשליט פחד או הרגשה לא נעימה על הזולת, אדם כוחני וייתכן שאלים, אומץ הלב של האדם, כל האנרגיות השליליות, הגאוותנות שלו.
אדם תקיף ויציב בדעותיו, בעל אופי חזק ומקרין עוצמה.
נילחם על הצלחתו, לא רגיש במיוחד לזולת. יתרון – אדם מסתורי, יכול להגיע להישגים.
תפארת (רחמים)
רחמי האל.
שם הקב"ה בספירה זו – יהוה.
מייצגה – יעקב אבינו.
בהנהגת החד"ר – רחמים, וקרויה אמת.
מייצגת צד מזרח, זרע, יום שלישי, נחיר ימין, צבע הנחושת במתכות.
כוכב – חמה.
זהו האדם היציב, שקול דעת, שולט יפה מאוד ברגשות שלו, השילוב של החסד והגבורה, איש מעשים וכן בעל יכולת רוחנית, יכול להגיע להישגים מרשימים גם בחומרי וגם במיסטי, יודע את שיטת המקל והגזר, החינניות שיש בתוך האדם, והכבוד העצמי.
שלושת הספירות האחרונות קרויות חג"ת (חסד, גבורה, ותפארת), ומייצגות את הרגש.
נצח
הנתינה ללא גבול של האל, המקור לנצחיות היקום.
שם הקב"ה בספירה זו – יהוה צבאות.
לאחר שאת החסד גבורה תפארת ייצגו אברהם יצחק ויעקב, את החסד מייצג – משה רבנו.
בהנהגת החד"ר – חסד.
מייצגת צד מעלה, חיים, יום רביעי, עין שמאל, בדיל במתכות.
הכוכב הנקשר אל ספירת הנצח הוא כוכב – נוגה.
באדם – בעל אורך רוח, לא מתייאש, עיקש ונצמד למטרתו, ברם זהו אדם טוב העובד על מידותיו תדיר במטרה חיובית – לנצח את המידות השליליות לחלוטין, ההתמדה של האדם, העוצמה להביא חיים והיופי הפנימי שבאדם.
רוצה לומר, ספירה זו מסייעת לאדם להשתפר להפוך לאדם יותר טוב.
מכיוון שאין האדם יכול לעמוד בעוצמת ספירת החסד, הנצח מתאימה את המינון לאדם.
הוד
הגבלת הנתינה המוחלטת של האל. שם הקב"ה בספירה זו – אלהים צבאות. מייצגה – אהרון. בהנהגת החד"ר – דין.
מייצגת צד מטה, ממשלה, יום חמישי, אוזן שמאל, עופרת במתכות.
כוכב – מרקורי.
באדם – יהיר וגאה, מנסה להתבלט, שואף לשליטה, איש משפחה, אוהב את עצמו ובטוח במעשיו, עלול לא להתחשב בזולת.
יסוד
הורדת כל השפעות האל לנבראים, הצינור המזרים את כל השפע הטוב והרע, המקום ממנו באה הברכה לנבראים.
שם הקב"ה בספירה זו – אל שדי, אל חי ומדרגת הנשמה מחסד ועד לספירה זו היא מדרגת הרוח.
מספירה זו יורדים חסדי השם לעולם מעורבים עם גבורות השם והמשכת חיות הבריאה, היא המחברת את כל הספירות ומורידה את השפע לעולם.
מייצגה יוסף הצדיק, שנאמר צדיק יסוד עולם, הנולד מיעקב שחלם על הסולם שראשו מגיע השמיימה וסופו מוצב ארצה, רמז לחיבור שמים וארץ שבענף התפארת.
ספירה זו מייצגת את צד מערב, שלום, יום שישי, נחיר שמאל, כסף חי במתכות.
כוכב – שבתאי.
מבחינת אמות המוסר באדם, שליטת היסוד מורה על האיש היסודי השוקל בתבונה את צעדיו, אחראי ובוחן היטב את מעשיו.
ספירה זו מסמלת את איבר המין של הזכר ועל כן היא היסוד לבסיס ההמשכיות.
בספירות היושר היא בקו הרחמים, ועמידתה כך :
כתר
חכמה בינה
חסד דין
ת"ת
נצח הוד
יסוד
מלכות
זוהי הספירה האחרונה אשר כלולה מכל הספירות שמעליה וכוחותיה נגלים אלינו, עולם העשייה, העולם שלנו בו אנו עוברים ובו אנו פועלים למען נשמתנו ועל חיבור המלכות עם התפארת נאמר "סמוכים לעד לעולם" והייחוד הידוע ביותר נעשה על ידם, ייחוד שמות תפארת ומלכות – יהוה ואדני הנותן י' בהתחלה ו-י' בסוף והוא בסוד "פותח את ידיך".
הספירה העשירית המחזירה לאחד ובה כולנו אחדים, לכן נאמר נעוץ סופן בתחילתן.
שם הקב"ה בספירה זו הוא השם הידוע ביותר, המורה על האדון של העולם והוא השם אדני.
היא המקבלת מכל תשע הספירות שמעליה ולה אין מעצמה כלום, רוצה לומר שהיא אינה פעילה בשלבי התכנון, אלא היא כלי הקיבול לקבל את השפע.
המלכות היא כמו הלבנה המקבלת אורה מהשמש ונותנת לנבראים, אך אין לה מעצמה כלום (אין לה אור מעצמה). המלכות היא השכינה של האל הקולטת את מעשי בני האדם ומעבירה אותם לעולמות העליונים. נשמת האדם היא חלק אלוה ממעל והיא למעשה הקשר הישיר לספירת המלכות, המלכות קולטת דרך נשמת האדם את מחשבותיו, דבריו ומעשיו ומעבירה הכל לספירות שמעליה דרך ספירת היסוד. יוצא אם כן, שהמלכות וספירת היסוד הם מעין מערכת דו כיוונית של קליטת נתונים, עיבודם והפלט בהתאם. שפעולת האדם בעלת עוצמה גבוהה, כך מהות הפעולה עולה גבוה יותר בספירות הדנות בניהם על מהות הפעולה ועל הורדת התגמול לפעולה זו. אם נפרק את שם אדני נבין יותר על ספירה זו, א – מספירת הכתר, זוהי האות המייצגת את הכתר ולכן שם הבורא בספירה זו מתחיל ב –א' (אהיה) ועל כן נמצא בספר יצירה על העשר ספירות שסופן נעוץ בתחילתן.
י – מהשם י ה ו ה, הכולל את כל המציאות (כולל את עשר הספירות). דנ – דן את עולמו. בפרצופים נקראת – פרצוף הנוקבא. בספר פתחי שערים נאמר : " והוא ממש כמו האישה הגשמית המנהגת את הבית וכפי הסדר הראוי לפי ערך הרווחת הבית במה שבעלה מרוויח...והאישה היא המחלקת מזון וכסות לבני הבית, כך הוא ממש באורות העליונים...הנוקבא עשויה להעלות מעשה התחתונים למעלה והיא מתפעלת על ידם...והיא גם המלכות, ויאה לה שם זה לפי שמגלה את מלכותו יתברך".
מכאן נמצא שהמלכות היא הנקבה הפסיבית המקבלת מהיסוד הזכרי האקטיבי וככל שהשפע של בעלה (הקרוי פרצוף זעיר אנפין והוא בנוי מספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד) גדול יותר, כך יש לה יותר כלים להנהיג אותנו, כל אחד לפי מה שמגיע לו.
מהכיוון השני, היא זו המעלה את פעולות בני האדם כלפי מעלה, כל פעולה כפי הראוי לה. כוונתי באומרי כפי הראוי לה היא זו, במבט כוללני על הספירות נמצא שלושה מרכיבים כלליים באופן זה : שלושת הספירות העליונות חב"ד (חכמה בינה ודעת) הם מרכיב השכל – החכמה מתייחסת לרעיונות כלליים, הבינה מתייחסת לפרטי הרעיון והדעת מכריע בניהם. שלושת הספירות הבאות חג"ת (חסד גבורה ותפארת) הם מרכיב הרגש – החסד מתייחס לנתינה, הגבורה להגבלה והתפארת לאיזון הרגשי שבין הנתינה ללא גבול לבין הגבלות הגבורה. שלושת הספירות הבאות נה"י (נצח הוד ויסוד) הם המרכיב המעשי – הנצח מתייחס למעשה הטוב המוחלט, ההוד למעשה הרע המוחלט והיסוד לאיזון הנכון של מעשה האדם. מכאן יובן כוונתי באומרי שהמלכות מעלה את פעולת האדם למקום הראוי, אם הפעולה הייתה מעשה ללא רגש ומחשבה – לנה"י, עם הפעולה הייתה רגשית – לחג"ת ואם הפעולה הייתה 'מעשה במחשבה תחילה' – לחב"ד. מכאן אנו מקבלים כלל חשוב בקבלה היוצא מכך שכל דבר בבריאה כלול מעשר ספירות ועל כן בכל דבר יש – ראש תוך וסוף.
כלל זה קרוי מל"ך, שהם ראשי התיבות של : מוח, לב, כבד = שכל, רגש, מעשה, או במדרגות הנשמה כפי שמבואר בגוף הספר : נפש רוח ונשמה.
ספירה זו מייצגת את האמצע והיא מורה על צד מערב, חן, יום שבת, פה, ברזל במתכות. נקשרת לכוכב צדק.
בחד"ר – רחמים ונוטה לדין.
הרמח"ל, בסוף הסבריו על מבנה הספירות מציין כי : " וזה הכל נמשך אחר סדר דמות האדם ", על כן שורש הכל קרוי - אדם קדמון.
אפשר להבין מייד שהאדם הינו בריאה נעלה מהפסוק " נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו", בכלל המושג "צלם" בעל משמעות רבה בתורת האר"י.
הבנת האדם כהשתקפות האל מחייבת ידע של מה שקרוי עץ הספירות, הספירות הם כמעין מערכי אנרגיות.
הספירות הם מיסודות הקבלה החשובים ביותר, במיוחד כאשר המקובל מעוניין לעסוק בפעולות האל וגם בענייננו להבנת גוף האדם בצלם ודמות עשר הספירות.
הספירות מחולקות לשני מחלקות מרכזיות שהם המערכה העליונה והמערכה התחתונה, המערכה העליונה נפרטת לשלוש עליונות – כתר, חכמה, ובינה.
המערכה התחתונה נפרטת לשבע תחתונות, כאשר שש הראשונות מתפקדות כמימד אחד – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, ומלכות.
לפעמים הכתר אינו בנמצא ובעשר נכללת ספירת הדעת.
הספירות מחולקות לשלושה קוים ממעלה למטה, ימין שמאל ואמצע, חסד דין ורחמים.
קו ימין הוא קו החסד.
קו החסד כולל את הספירות : חכמה, חסד ונצח.
קו שמאל הוא קו הדין, הוא גם מציין את צד צפון ולעומתו קו הימין מציין את צד הדרום.
צד השמאל כולל את הספירות : בינה, גבורה והוד, ראשי תיבות ספירות השמאל בג"ה והימין חח"ן.
הקו האמצעי הוא קו הרחמים, ראשי התיבות של שלושת הקווים הוא חד"ר.
הקו האמצעי כולל את הספירות : כתר (או דעת בזמן שלא מחשיבים את הכתר), תפארת, יסוד ומלכות.
שיובן העצמה בספירות אציין שכל עניני ההנהגה בעולם ובאדם וכל הסדר החוקי, שסידר הרצון העליון לברוא בו הנבראים ולהנהיגם בו – זה כל עניין הספירות בכל תנאיהם.
כתר.
הרצון הפשוט של האל, האלוהות הלא ידועה, כולה רחמים למרות שהיא כלולה מעשר, הכוח הראשון, האין סוף ואין בו תפישה כלל והוא הנעלם והמוסתר מהדמיון.
בכדי להבין את משמעות הספירה באדם, אצטט מהספר העצום - ליקוטי מוהר"ן : " המסדר והמיישב את השכל, שהיא בחינת כתר...שהוא פרוס בין הנאצלים לבין המאציל".
מכאן מובן שהמודעות העצמית של האדם היא בחינת הכתר שלו (המסדר והמיישב את השכל), רוצה לומר שכמה שהמודעות העצמית גבוהה יותר כך האדם יותר מיושב ומחשבותיו יותר ממוקדות ומסודרות במוחו.
למודעות עצמית מגיע האדם דרך התבוננות פנימית, ההתבוננות פנימה משמעה ניקיון השכל מהבלי העולם הדמיוניים והתדבקות בשורשנו - הקב"ה.
כמה שהאדם ישיג יותר ( והרי האדם הוא חלק אלוה ממעל ), המשמעות היא שהוא מחזק יותר את בחינת הכתר שלו. ישנם שיטות רבות, ידועות ונפוצות לשיפור המודעות העצמית.
האני העליון הוא למעשה – הנשמה, החלק האלוהי שבכל נברא, מקור הרצון האנושי.
במבנה הפיסי- הגולגולת המקיפה את המוח, היא בבחינת הכתר.
חכמה.
מחשבת האל, ראשית החכמה מפני שממנה מתחיל ה' להתגלות, מאור החכמה נוצרו ל"ב הנתיבות (הדרכים הנעלמות מן העין), היא היש מאין שנאמר "והחכמה מאין תמצא", מדרגת חיה בנשמת האדם. שם הקב"ה בספירה זו הוא – יה. אם כן, זוהי המחשבה של האדם, ההיגיון, הגילויים שלו, ההמצאות שיש לו, החיות שלו, האצילות שלו, העדינות שלו, הטוהר שבו.
בפרצופים עליהם מורחב בהמשך זהו פרצוף אבא, כלומר שספירה זו מייצגת את הזכר, הפועל יותר מהשכל ופחות מהרגש, ההוגה רעיונות יותר מפעולות הלכה למעשה.
מכאן מובן מדוע התורה מחייבת דווקא את הגבר בעשיית התרי"ג מצוות, בכדי לחבר אותו אל הצד החלש אצלו - הצד המעשי.
כותב הרמח"ל : "חכמה היא המחשבה בקווים כלליים איך להוציא לפועל את הרצון.".
אם כן, החכמה היא הרעיון הכללי כיצד לממש את הרצון (כתר).
בשלב החכמה, הרעיון עדיין במחשבה כללית (חומר גלם), חסרת פרטים.
במבנה הפיסי, החכמה היא האונה הימנית שבמוח.
כל האמור עד כאן מתייחס לספירות העיגולים, כלומר שכל ספירה משתלשלת מהספירה שמעליה וכך אנו מקבלים את התהוות הדברים הטבעיים.
במבט אחר מתחלקות הספירות לספירות היושר, המלמדות על ההנהגה העליונה לפי חלוקה לחד"ר – חסד, דין, ורחמים.
חכמה היא מקור החסד וכך באדם.
בינה.
ראשית הבריאה.
שם הקב"ה בספירה זו הוא – יהוה בניקוד אלהים, שנאמר "ויברא אלהים".
נקראת תשובה מכיוון שכל הנשמות יוצאות וחוזרות אליה.
ספר יצירה פרק א' : " הבן בחכמה וחכם בבינה ".
זהו הניתוח של הרעיון, בינה – התבוננות.
הרעיון חייב להתקבל על ידי הבינה, התוחמת גבולות ופורטת לפרטים את הרעיון הכללי.
בפרצופים זהו פרצוף אמא, כמו שהאב נותן מזרעו והאם היא הקולטת, כך החכמה היא הרעיון הכללי והבינה מפרה אותו.
כפי המוסבר לעיל, החכמה והבינה משלימות האחת את חברתה.
אם כן, זוהי ספירה של יותר מעשיות, היודעת לשלב בין המוח לרגש, המקבלת על מנת לתת, המקום המחבר בין המיסטי לארצי, בין התיאוריה להוצאה לפועל.
במבנה הפיסי – אונה שמאלית. בספירות היושר , שורש הדינים.
שלושת הספירות הללו מייצגות את מחשבת האדם, הגיונו, רמת האינטליגנציה, חכמתו ותבונתו – שכלו.
דעת (אך ורק כשהכתר אינו בחשבון)
ספירה זו נלקחת בחשבון בשיטות מסוימות החוקרות את האנטומיה של הבריאה, התנהגות העולמות העליונים, שיתופיות הספירות, ההנהגה ועוד.
ניתן למצוא אותה כמשלימה בין החכמה והבינה, היוצרת שלישיית ספירות הקרויות חב"ד (חכמה, בינה, ודעת)
שלושת ספירות אלו קובעות את איכות ההנהגה שיורד לעולם, וכך באדם בחכמתו בינתו ודעתו – נימדד.
חסד.
חסדי הקב"ה "אמרתי עולם חסד יבנה".
שם הקב"ה בספירה זו – אל, הכולל את כל סוגי החסדים.
זוהי מידת אברהם אבינו, החתום על ספירה זו, כפי שאמר הנביא : " תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם " (מיכה ז).
מבחינת מידות המוסר באדם יהיה זה האדם הנדיב, האוהב את זולתו, חביב על הבריות, שופע חן, מארח נפלא, חכם.
ספירה זו עוזרת למזל של האדם.
בעולם – דרום.
בשבוע – ראשון.
באדם – עין ימין.
הכוכב השולט – לבנה.
ישנם בחכמת הקבלה שבעה מתכות, צבע המתכת המתקשר אל ספירת החסד – כסף.
החסרון שיכול להמצא באדם מבחינת אמות המוסר בהקשר לספירה זו הוא בכך שיהיה יותר מדי עם מידת החסד ולא ידע לשתף עימה את מידת הגבורה ולמצוא את האיזון.
בחד"ר (חסד דין ורחמים) – ימין = חסד.
גבורה (דין, פחד)
הגבלות וזעם הקב"ה, פועלת בדין, ההתחלה של מידת הדין.
שם הקב"ה בספירה זו – אלהים, השם הידוע ביותר מכיוון שהעולם פועל בדין אמת.
מייצגה – יצחק אבינו, שפעל בדין והיה מוכן להקריב עצמו למען ה'.
ספירה זו מגבילה את החסדים, עומדת לשמאלה ולכן בספירות היושר היא בקו הדין, למנוע את החסד המוחלט שבלעדי הרע לא יכיר האדם את הטוב.
מייצגת את צד הצפון, את העושר, יום שני, אוזן ימין, וצבע הזהב במתכות, וכל צבעי האדום.
כוכב – מאדים.
ממנה מתעוררת האהבה מהתלהבות היצר.
ממנה עיקר המזונות וההשפעות החומריות כגון הגשם והכסף.
אליה זועק האדם, בוכה וחש את הכאב.
באדם, האיש המשליט פחד או הרגשה לא נעימה על הזולת, אדם כוחני וייתכן שאלים, אומץ הלב של האדם, כל האנרגיות השליליות, הגאוותנות שלו.
אדם תקיף ויציב בדעותיו, בעל אופי חזק ומקרין עוצמה.
נילחם על הצלחתו, לא רגיש במיוחד לזולת. יתרון – אדם מסתורי, יכול להגיע להישגים.
תפארת (רחמים)
רחמי האל.
שם הקב"ה בספירה זו – יהוה.
מייצגה – יעקב אבינו.
בהנהגת החד"ר – רחמים, וקרויה אמת.
מייצגת צד מזרח, זרע, יום שלישי, נחיר ימין, צבע הנחושת במתכות.
כוכב – חמה.
זהו האדם היציב, שקול דעת, שולט יפה מאוד ברגשות שלו, השילוב של החסד והגבורה, איש מעשים וכן בעל יכולת רוחנית, יכול להגיע להישגים מרשימים גם בחומרי וגם במיסטי, יודע את שיטת המקל והגזר, החינניות שיש בתוך האדם, והכבוד העצמי.
שלושת הספירות האחרונות קרויות חג"ת (חסד, גבורה, ותפארת), ומייצגות את הרגש.
נצח
הנתינה ללא גבול של האל, המקור לנצחיות היקום.
שם הקב"ה בספירה זו – יהוה צבאות.
לאחר שאת החסד גבורה תפארת ייצגו אברהם יצחק ויעקב, את החסד מייצג – משה רבנו.
בהנהגת החד"ר – חסד.
מייצגת צד מעלה, חיים, יום רביעי, עין שמאל, בדיל במתכות.
הכוכב הנקשר אל ספירת הנצח הוא כוכב – נוגה.
באדם – בעל אורך רוח, לא מתייאש, עיקש ונצמד למטרתו, ברם זהו אדם טוב העובד על מידותיו תדיר במטרה חיובית – לנצח את המידות השליליות לחלוטין, ההתמדה של האדם, העוצמה להביא חיים והיופי הפנימי שבאדם.
רוצה לומר, ספירה זו מסייעת לאדם להשתפר להפוך לאדם יותר טוב.
מכיוון שאין האדם יכול לעמוד בעוצמת ספירת החסד, הנצח מתאימה את המינון לאדם.
הוד
הגבלת הנתינה המוחלטת של האל. שם הקב"ה בספירה זו – אלהים צבאות. מייצגה – אהרון. בהנהגת החד"ר – דין.
מייצגת צד מטה, ממשלה, יום חמישי, אוזן שמאל, עופרת במתכות.
כוכב – מרקורי.
באדם – יהיר וגאה, מנסה להתבלט, שואף לשליטה, איש משפחה, אוהב את עצמו ובטוח במעשיו, עלול לא להתחשב בזולת.
יסוד
הורדת כל השפעות האל לנבראים, הצינור המזרים את כל השפע הטוב והרע, המקום ממנו באה הברכה לנבראים.
שם הקב"ה בספירה זו – אל שדי, אל חי ומדרגת הנשמה מחסד ועד לספירה זו היא מדרגת הרוח.
מספירה זו יורדים חסדי השם לעולם מעורבים עם גבורות השם והמשכת חיות הבריאה, היא המחברת את כל הספירות ומורידה את השפע לעולם.
מייצגה יוסף הצדיק, שנאמר צדיק יסוד עולם, הנולד מיעקב שחלם על הסולם שראשו מגיע השמיימה וסופו מוצב ארצה, רמז לחיבור שמים וארץ שבענף התפארת.
ספירה זו מייצגת את צד מערב, שלום, יום שישי, נחיר שמאל, כסף חי במתכות.
כוכב – שבתאי.
מבחינת אמות המוסר באדם, שליטת היסוד מורה על האיש היסודי השוקל בתבונה את צעדיו, אחראי ובוחן היטב את מעשיו.
ספירה זו מסמלת את איבר המין של הזכר ועל כן היא היסוד לבסיס ההמשכיות.
בספירות היושר היא בקו הרחמים, ועמידתה כך :
כתר
חכמה בינה
חסד דין
ת"ת
נצח הוד
יסוד
מלכות
זוהי הספירה האחרונה אשר כלולה מכל הספירות שמעליה וכוחותיה נגלים אלינו, עולם העשייה, העולם שלנו בו אנו עוברים ובו אנו פועלים למען נשמתנו ועל חיבור המלכות עם התפארת נאמר "סמוכים לעד לעולם" והייחוד הידוע ביותר נעשה על ידם, ייחוד שמות תפארת ומלכות – יהוה ואדני הנותן י' בהתחלה ו-י' בסוף והוא בסוד "פותח את ידיך".
הספירה העשירית המחזירה לאחד ובה כולנו אחדים, לכן נאמר נעוץ סופן בתחילתן.
שם הקב"ה בספירה זו הוא השם הידוע ביותר, המורה על האדון של העולם והוא השם אדני.
היא המקבלת מכל תשע הספירות שמעליה ולה אין מעצמה כלום, רוצה לומר שהיא אינה פעילה בשלבי התכנון, אלא היא כלי הקיבול לקבל את השפע.
המלכות היא כמו הלבנה המקבלת אורה מהשמש ונותנת לנבראים, אך אין לה מעצמה כלום (אין לה אור מעצמה). המלכות היא השכינה של האל הקולטת את מעשי בני האדם ומעבירה אותם לעולמות העליונים. נשמת האדם היא חלק אלוה ממעל והיא למעשה הקשר הישיר לספירת המלכות, המלכות קולטת דרך נשמת האדם את מחשבותיו, דבריו ומעשיו ומעבירה הכל לספירות שמעליה דרך ספירת היסוד. יוצא אם כן, שהמלכות וספירת היסוד הם מעין מערכת דו כיוונית של קליטת נתונים, עיבודם והפלט בהתאם. שפעולת האדם בעלת עוצמה גבוהה, כך מהות הפעולה עולה גבוה יותר בספירות הדנות בניהם על מהות הפעולה ועל הורדת התגמול לפעולה זו. אם נפרק את שם אדני נבין יותר על ספירה זו, א – מספירת הכתר, זוהי האות המייצגת את הכתר ולכן שם הבורא בספירה זו מתחיל ב –א' (אהיה) ועל כן נמצא בספר יצירה על העשר ספירות שסופן נעוץ בתחילתן.
י – מהשם י ה ו ה, הכולל את כל המציאות (כולל את עשר הספירות). דנ – דן את עולמו. בפרצופים נקראת – פרצוף הנוקבא. בספר פתחי שערים נאמר : " והוא ממש כמו האישה הגשמית המנהגת את הבית וכפי הסדר הראוי לפי ערך הרווחת הבית במה שבעלה מרוויח...והאישה היא המחלקת מזון וכסות לבני הבית, כך הוא ממש באורות העליונים...הנוקבא עשויה להעלות מעשה התחתונים למעלה והיא מתפעלת על ידם...והיא גם המלכות, ויאה לה שם זה לפי שמגלה את מלכותו יתברך".
מכאן נמצא שהמלכות היא הנקבה הפסיבית המקבלת מהיסוד הזכרי האקטיבי וככל שהשפע של בעלה (הקרוי פרצוף זעיר אנפין והוא בנוי מספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד) גדול יותר, כך יש לה יותר כלים להנהיג אותנו, כל אחד לפי מה שמגיע לו.
מהכיוון השני, היא זו המעלה את פעולות בני האדם כלפי מעלה, כל פעולה כפי הראוי לה. כוונתי באומרי כפי הראוי לה היא זו, במבט כוללני על הספירות נמצא שלושה מרכיבים כלליים באופן זה : שלושת הספירות העליונות חב"ד (חכמה בינה ודעת) הם מרכיב השכל – החכמה מתייחסת לרעיונות כלליים, הבינה מתייחסת לפרטי הרעיון והדעת מכריע בניהם. שלושת הספירות הבאות חג"ת (חסד גבורה ותפארת) הם מרכיב הרגש – החסד מתייחס לנתינה, הגבורה להגבלה והתפארת לאיזון הרגשי שבין הנתינה ללא גבול לבין הגבלות הגבורה. שלושת הספירות הבאות נה"י (נצח הוד ויסוד) הם המרכיב המעשי – הנצח מתייחס למעשה הטוב המוחלט, ההוד למעשה הרע המוחלט והיסוד לאיזון הנכון של מעשה האדם. מכאן יובן כוונתי באומרי שהמלכות מעלה את פעולת האדם למקום הראוי, אם הפעולה הייתה מעשה ללא רגש ומחשבה – לנה"י, עם הפעולה הייתה רגשית – לחג"ת ואם הפעולה הייתה 'מעשה במחשבה תחילה' – לחב"ד. מכאן אנו מקבלים כלל חשוב בקבלה היוצא מכך שכל דבר בבריאה כלול מעשר ספירות ועל כן בכל דבר יש – ראש תוך וסוף.
כלל זה קרוי מל"ך, שהם ראשי התיבות של : מוח, לב, כבד = שכל, רגש, מעשה, או במדרגות הנשמה כפי שמבואר בגוף הספר : נפש רוח ונשמה.
ספירה זו מייצגת את האמצע והיא מורה על צד מערב, חן, יום שבת, פה, ברזל במתכות. נקשרת לכוכב צדק.
בחד"ר – רחמים ונוטה לדין.
הרמח"ל, בסוף הסבריו על מבנה הספירות מציין כי : " וזה הכל נמשך אחר סדר דמות האדם ", על כן שורש הכל קרוי - אדם קדמון.
אפשר להבין מייד שהאדם הינו בריאה נעלה מהפסוק " נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו", בכלל המושג "צלם" בעל משמעות רבה בתורת האר"י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה